5
3 חוות דעת
 
 
 
 
 
אווה קוקליס
 
משרד עורכי דין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

כתבות

 

1 . אשרור האזרחות לצאצאי יהודי פולין, ללא הגבלה בדורות

 
יש להפריד בין שתי קבוצות אוכלוסיה. האחת הנוגעת לאותם יוצאי פולין אשר עלו לארץ או היגרו לארץ אחרת אחרי שנת 1920 וקיבלו אזרחות זרה לפני ינואר 1951 . לגבי קבוצה זו לא מספיק להוכיח על ידי תעודת לידה פולנית את מוצאם הפולני ( מן הסתם אין באירופה כולה אזרחות מכח לידה להבדיל מארצות אמריקה). קבוצה זו מתחלקת ל-2 קבוצות משנה: נשים: רק אלו שנולדו החל משנת 1933 ואבותיהן עומדים בקריטריונים המתוארים בהמשך הכתבה, עשויות להוריש את זכאותן לאשרור האזרחות הפולנית . גברים : הזכאות נובעת ממי שנולד אחרי 1900 ( גם אם נולד נחוץ לפולין אך אבותיו היו אזרחים פולניים) , ניתן להוכיח היותם נשואיים ולא חויילו לצבא זר מבחינת הפולנים למעט הצבאות בעלות הברית או צבא אדום בזמן מלחמת העולם השניה. ישנם מכשולים נוספים אך לא כאן המקום לדון בהם.

הקבוצה השניה מתייחסת לצאצאים של יהודי פולין אשר קיבלו אזרחות אחרת אחרי 19 לינואר 1951. הדרך לאשרור האזרחות הינה אינדיבידואלית ויש צורך לבחון כל מקרה לגופו.

יש לציין כי בעלי הדרכון הפולני מתקבלים באירופה כולה בסבר פנים יפות כאשר פולין מצאה את עצמה במקום מכובד בקהילה האירופית לאור התקדמותה המטאורית במישור כלכלי ותרבותי
 

2 . אשרור הענקת האזרחות לצאצאי יהודי ליטא

 
גם ליטאים לא עושים חיים קלים בנושא זה. מבחינתם זהות בנתונים כמעט מוחלטת בין הנתונים של אותם יוצאי ליטא כפי שרשומים במרשמי מדינת ליטא לבין המרשמים של מדינה אליה היגרו הינה קריטית . ( אף ישנם מצבים בהם יש צורך בהוצאת פסק דין הצהרתי ).כמו כן הזכאות לאזרחות ליטאית מאושררת לצאצאי אותם יהודי ליטא אשר עזבו אותה עד לכיבושה על ידי ברית המועצות בשנת 1940 אך יש צורך בבדיקה האם על ידי רכישת אזרחות אחרת לא נשללה מהם האזרחות הליטאית. קבוצת זכאים נוספת היא אותם צאצאים של יהודי ליטא אשר עזבו אותה בתקופה בה היוותה חלק מברית המועצות, היינו בין השנים 1940 עד 1990.
 

השבת הרכוש היהודי. מציאות או אשליה?

 
מדובר בתופעה חדשה יחסית: צעירים , בני הדור השלישי, מתחקרים את הוריהם. או סביהם ( אם היו ברי מזל להכירם) על רכוש אבותיהם במולדת הישנה במזרח אירופה. המדינה הגדולה שמשיבה רכוש , במסורה, היא פולין . יהודי פולין, אלו שיכלו להרשות לעצמם , השקיעו את כספיהם בנדל"ן מתוך ראיה מפוקחת כי זהו מקור הרווחים הטוב ביותר.

רוב הנכסים הללו הולאמו בשנים 50-60 של המאה הקודמת ע"י המימשל הקומוניסטי (למרות שמסיבה לא מוסברת בערים כמו קרקוב , דרומה ומזרחה לה הנכסים לא הולאמו במספר רב של מקרים). על תוצאת ההלאמה ניתן להתגבר אם מוכיחים פגם בתהליך קבלת ההחלטות ע"י המימשל. הפגם הנפוץ הוא העדר הפרסום בדבר הכוונה לעשות זאת או התעלמות מהודעת בעלי הנכסים או יורשיהם על כך כי לא נטשו את רכושם . על כן, לאור השווי הגבוה , בד"כ , של נדל"ן בפולין, כדאי לחפש בבוידם כל פיסת נייר כתובה פולנית ולהציגה בפני מומחה לתחום. אבל שלא יהיו טעויות: בכל מקרה התהליך הוא רב שנים, דורש עבודת איסוף מסמכים ושיתוף פעולה בין ענפי המשפחה אשר מהווים יורשים בכח של בעלי הנכסים בעבר . רצוי גם , אם הדבר אפשרי , להתייצב בפני בית המשפט הפולני הדן בביטול ההלאמה, כאשר אתם בעלי האזרחות הפולנית (בגלל ההבדלים במיסוי) . בתי המשפט בפולין, אשר מעצם טבעם אינם ששים לדון בנושא זה בחפץ לב, מקפידים על הזהוי המוחלט של היורשים והוכחה חד משמעית של קשר הדם שלהם לבעלי הנכסים, מה גם שאירעו נסיונות לזייף את זהות היורשים.
 

ייצוג ברכישת נכסי נדל"ן בפולין

 
בתקופה האחרונה גברה המודעות בקרב הישראלים ( גם אם אינם בעלי האזרחות הפולנית) בדבר רכישת דירות מגורים בערים מרכזיות בפולין וזאת לאור מחירן הנמוך יחסית ( בין 7000 ל-12000 ₪ למ"ר ) ותשואה בנטו של 4-5% . משרדינו אורגן להעניק סיוע בנושא זה.

הכותבת היא עו"ד בוגרת פקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב